המיצפים – שהתפתחו בעיקר בגליל, בנגב ובאזורים הרריים, מבטאים את רוח החלוציות החדשה של ההתיישבות הישראלית – חיים בסביבה מבודדת יחסית, מתוך מחויבות לערכים של ציונות, טבע, קהילה ופיתוח הפריפריה. בתוך ההקשר הזה, נותני שירות במיצפים ממלאים תפקיד כפול: הם מקצוענים בתחומם, אך גם שותפים לחזון של יצירת חיים עצמאיים בלב הנוף המרוחק. בשל המרחק ממרכזים עירוניים, אנשים במצפים סומכים לא מעט על שירותים מקומיים – מתקני מערכות מים, חשמלאים, אנשי מחשבים, רופאים, מדריכי טיולים, גננים ואחרים. שירות במיצפים אינו רק עניין טכני – הוא גם שליחות, החיבור בין האדם למקום, השירות ניתן לא רק ללקוח אלא לקהילה שלמה שבה כולם מכירים את כולם.
